תפריט

מאמר צילום – עדשות

 מאמר צילום – עדשות

בעולם הדיגיטאלי גופי המצלמות הולכים ובאים. כל חצי שנה נולד דור חדש . לחולים במחלת ה"שדרגת" זה הזמן להחליף את המצלמה שנקנתה לפני כמה חודשים במיטב הבציר היפני החדש.
לעומת זאת, האופטיקה לעולם נשארת.
האמירה הזאת נכונה בדרך כלל, אבל לפני שנוכל להחליט אם אנחנו צריכים להחליף מצלמה או עדשה, בואו ונלמד כמה דברים שחייבים לדעת על עדשות. 

מהי עדשה?

אם נרצה לדייק, נצטרך לקרוא לעדשת המצלמה – עצמית. עדשה היא אלמנט אופטי בודד. עצמית היא אוסף של עדשות. העצמית היא רכיב אופטי שתפקידו לאסוף את האור ולמקדו על חיישן המצלמה.
העדשות בעצמית שלנו מסודרות באופן כזה שיעבירו את האור ללא עיוותים, שיוכלו לנוע ולאפשר פוקוס ממרחקים שונים ובעצמיות מסוימות הן נעות ומאפשרות לנו זום.
למען פשטות הקריאה והרצון להיצמד לשפה המדוברת, מכאן אמשיך ואתייחס למילה עדשה.
לימודי צילום, מאמרי צילום בחינם, בית ספר לצילום אלון קירה

כך נראה מבנה סכמטי של עדשה מבפנים

 אורך מוקד

 
אורך המוקד של עדשה נמדד במילימטרים. הוא מציין את המרחק בין מרכז המיקוד של העדשה לבין החיישן. אורך המוקד מאפיין את זווית הראיה של העדשה.
ככלל, אורך מוקד קצר ייתן זווית ראיה רחבה, אורך מוקד גדול ייתן זווית ראיה צרה.
בואו נדגים זאת על סיטואציה שכולנו מכירים: הצצה דרך חור המנעול…
כאשר נצמיד את העין לחור (אורך מוקד קצר) נוכל לראות את כל החדר (זווית ראיה רחבה). כאשר נתרחק מהחור (אורך מוקד גדול) נראה רק חלק קטן של חלל החדר (זווית ראיה צרה). רואים שזה מוכר?
עדשת פריים עם צמצם פתוח

אורך המוקד מצוין על העדשה במילימטרים. בתמונה עדשה בעלת אורך מוקד קבוע של 135 מ"מ

 

עדשה קבועה ועדשת זום

 
משפחת העדשות נחלקת לשני סוגי עיקריים:

עדשה קבועה Prime – עדשה בעלת אורך מוקד קבוע.

עדשת זום Zoom – עדשה בעלת אורך מוקד משתנה.

המבנה האופטי של עדשות קבועות, בדרך כלל, פשוט יותר מזה של עדשות הזום ולכן, בדרך כלל, נחשבות לאיכותיות יותר. מצד שני, רובן מיוצרות עם מפתחי צמצם גדולים יחסית מה שלא הופך אותן ליותר זולות… שמתם לב כמה פעמים הסתייגתי מהאמירה הגורפת הזאת – כן, יש הרבה יוצאים מהכלל.
70-200 עדשה עם צמצם פתוח

עדשת זום 70-200 מ"מ צמצם 2.8

 

מפתח הצמצם

 זוכרים? הצמצם הוא אותו סגר מעגלי בעדשה המווסת את כניסת האור. הצמצם יכול להיפתח – כך תכנס כמות רבה יותר של אור ויכול להסגר על מנת לצמצם את כמות האור.
ומכאן, שלכל עדשה יש מפתח צמצם מקסימאלי ומינימאלי.
החשוב יותר הוא מפתח הצמצם המקסימאלי – הוא זה שנותן לנו אינדיקציה ליכולותיה של העדשה לאסוף אור גם בתנאי תאורה קשים ויכול ללמד אותנו על יכולותיה להשיג עומק שדה רדוד.
ולכן, ערך הצמצם המקסימאלי תמיד יצוין על העדשה לצד אורך המוקד.
85 פריים עם צמצם פתוח

עדשת 85 מ"מ צמצם 1.2, נחשבת עדשה בעלת מפתח צמצם גדול במיוחד

 רגע, רגע, על העדשה שלי כתובים שני ערכי צמצם! ??

 אם כך, זאת עדשת זום. בעדשות זום אורך המוקד משתנה, זוכרים? ומאחר ומפתח הצמצם מחושב ביחס לאורך המוקד, מציינים היצרנים את ערכי הצמצמים המקסימאלים בשני מצבי הקיצון של הזום – הערך הנמוך יותר יציין את המפתח המקסימאלי באורך המוקד הקצר ביותר והערך הגבוה יציין את מפתח הצמצם המקסימאלי באורך המוקד הארוך ביותר.
ישנן גם עדשות זום בעלות מפתח צמצם מקסימאלי אחיד לאורך כל טווח הזום. הן יהיו בדרך כלל יקרות יותר בשל המבנה האופטי המסובך שלהן.
10-22 עדשה רחבה עם צמצם פתוח

ציון ערכי הצמצמים בעדשת זום. הצמצם משתנה מ 3.5 עד ל 4.5

 

המיקוד

 המיקוד או הפוקוס מושגים על ידי תנועה של האלמנטים האופטיים בבטן העדשה עד שהאור ממוקד בדיוק על החיישן, כך מתקבלת תמונה ברורה וחדה.
ישנם שלושה מצבי פוקוס עיקריים:
פוקוס ידני Manual Focus – הזזת מתג בורר מצבי הפוקוס על העדשה (בניקון אפשרי גם בגוף המצלמה) ל MF, מאפשרת למקד באופן ידני על ידי סיבוב טבעת הפוקוס של העדשה. במקרה זה, הצלם רואה בעינית את שינויי הפוקוס ומחליט מתי התמונה ממוקדת דיה ואז מצלם.
פוקוס אוטומטי Auto Focus – יש להזיז את הבורר למצב AF ואז מנוע המיקוד של העדשה או של המצלמה יבצעו את פעולת המיקוד. כאשר חיישן המיקוד במצלמה יזהה מיקוד (על ידי זיהוי קונטרסט או הפרשי מרחק) הוא יעצור את פעולת המיקוד וישמיע צפצוף ו/או שנורת המיקוד בעינית תאיר. זה הזמן לצלם!
פוקוס עוקב Continues / Servo – זאת כבר תכונה של חיישן המיקוד במצלמה. המצלמה תחפש כל הזמן נושאים שנמצאים בפוקוס ולא תבצע נעילת פוקוס. גם במקרה זה, על הצלם להחליט אם הנושא אותו הוא מבקש מספיק חד ואז לצלם.
 
בהקשר זה כדאי לציין, שלעדשות ישנות מאוד אין בכלל אפשרות לפוקוס אוטומטי – העבודה איתן אפשרית אך ורק במצב ידני. וכמו כן, עדשות בעלות מפתח צמצם מקסימאלי גדול יעילות יותר למיקוד בתנאי חשכה קשים. הצמצם הגדול מעביר יותר אור לחיישן המיקוד וכך מתאפשרת פעולת המיקוד האוטומטי ביתר קלות.
AF-MF פוקוס על העדשה

מתג בורר מצבי המיקוד על העדשה

 

אחרי כל זה, בואו ונכיר את משפחת העדשות המורחבת:

(תחומי אורך המוקד מתייחסים למצלמות FF – חיישן מלא) 

10-20 מ"מ אולטרה רחבות – לצילומי נוף, ארכיטקטורה ואפקטים מיוחדים

10-22 עדשה רחבה

אורך מוקד 16 מ"מ

20-40 מ"מ רחבות זווית – לצילומי נוף, צילומי רחוב וצילומי פנים

עדשה זווית רחבה

אורך מוקד 35 מ"מ

 40-50 מ"מ אורך מוקד  נורמאלי – לצילומי פורטרט, רחוב וצילום כללי.

ברשותכם, בואו נתעכב רגע על המשפחה הנורמאלית. זווית ראיה נורמאלית נקראת כך משום שהיא מעניקה הגדלה ופרספקטיבה דומות לזו של העין האנושית. שמתם לב שלא אמרתי זווית ראיה – העין האנושית רואה כמעט ב 180 מעלות – אמנם הקצוות לא ממוקדים, אך אנחנו יכולים בקלות לזהות תנועה בזוויות העין.
אבל מבחינת יחסי ההגדלה והפרספקטיבה של העין, הן דומות לתחום ה-50 מ"מ. אם נביט דרך העינית כשעדשת 50 מ"מ מחוברת למצלמה ולאחר מכן נביט ישירות אל הנושא – הוא יראה לנו באותו הגודל.
מכאן, אפשר להבין שאורכי המוקד הקצרים יותר מ 50 מ"מ יתנו לנו תמונה "מוקטנת" של המציאות ואורכי מוקד ארוכים יותר "יגדילו" אותה.
40-50 עדשות זווית נורמל

אורך מוקד 50 מ"מ

 

 60-135 מ"מ טלה קצר – לצילומי פורטרט בעיקר

60-135 עדשות טלה קצר

אורך מוקד 85 מ"מ

 200-300 מ"מ טלה-פוטו – לצילומי טבע וספורט.

200-300 עדשות טלה

אורך מוקד 215 מ"מ

 400-600 מ"מ סופר טלה-פוטו – לצילומי טבע, ספורט ופפארצי.

סופר טלה

אורך מוקד 600 מ"מ

 

 ויש גם עדשות לצרכים מיוחדים

 עדשות מאקרו

 לעדשות מאקרו מבנה אופטי כזה שמאפשר להן להשיג פוקוס ממרחקים קצרים ביותר.ובכך יכולות רובן להשיג כושר הגדלה של1:1. או גודל אמיתי, LIFE SIZE. הכוונה היא שבמצב ההגדלה המקסימאלי העדשה תספק היטל בגודל אמיתי של הנושא המצולם על גבי החיישן.
מאמר מפורט על עדשות מאקרו אפשר לקרוא כאן: צילום מאקרו חלק 2.
 
עדשת מאקרו

צולם עם עדשת מאקרו באורך מוקד 180 מ"מ

 

TILT &  SHIFT  – עדשות קבועות, בעלות פוקוס ידני, שניתן להטות אותן ממישור החיישן. משמשות לתיקוני פרספקטיבה, ארכיטקטורה וצילומים טכניים.

 
TILT &  SHIFT

ראו את ההבדלים שמתבטאים בזווית ההטיה של המגדל והמבנה בין תמונה "רגילה" משמאל, לבין תמונה מתוקנת פרספקטיבה מימין

 עדשת עין הדג – עדשה בעלת זווית רחבה ביותר שמעניקה שדה ראיה של 180מעלות. זאת עדשת גימיק לאפקטים מעניינים שמעוותת באופן דרמטי את התמונה.

עדשת עין הדג

עדשת עין דג באורך מוקד של 15 מ"מ – עיוותי העדשה יכולים להיות בסיס נרחב ליצירתיות

 מייצבי תמונה

מנגנון שימושי מאוד שקיים ברבות מהעדשות המודרניות, הוא מנגנון ייצוב התמונה. תפקידו לתת "קונטרה" לרעידות היד שעלולות לגרום לטשטוש התמונה במהירויות תריס איטיות. אלמנט אופטי "צף" בבטן העדשה ממוקם על מעין ג'ירוסקופ זעיר. בעת רעידה, נע האלמנט בניגוד לכיוון הרעידה ובכך נשמרת חדות התמונה. מנגנוני הייצוב מהדורות האחרונים, אמורים לתת מענה של שלושה עד ארבעה סטופים. בפועל זה קצת פחות. ליצרני הציוד שמות שונים לאותו מנגנון: בניקון – VR, בקאנון IS , בסיגמא – OS, בפאנסוניק – OIS וכו'.
מייצבי התמונה יכולים לתת מענה על הצירים האופקי והאנכי, ואפשר, בעדשות מסוימות, להגביל את הייצוב לציר האופקי בלבד לשם השגת חדות מרבית בצילומי פאנינג או בצילומים בהם צריך לעקוב אחרי תנועה מהירה על הציר האופקי – ציפורים במעוף, ספורט וכד'.
מייצבי תמונה

כפתורי הייצוב בעדשת Canon 70-200 f/2.8 IS

   
מייצבי תמונה

התמונה צולמה בהחזקה ידנית עם עדשת 100 מ"מ מיוצבת. נתוני הצילום: צמצם 2.8, מהירות תריס 1/12 ש'. למרות מהירות התריס האיטית (מאוד), התקבלה תמונה חדה ביותר, בגלל פעולתו היעילה של המייצב

 

 עכשיו בואו ונסבך את העניינים

כל מספרי אורך המוקד שמצוינים על העדשות שלכם מתייחסים לזוויות הראיה על חיישן פריים מלא – FF. אבל במציאות לא לכל המצלמות חיישן מלא.
לדוגמא: במצלמות ניקון, שהן לא בעלות פריים מלא, מצוי חיישן בעל Crop Factor  /מקדם קיטוע של 1.5. כלומר חיישן קטן יותר פי 1.5.
(במאמר מוסגר, אציין שאת הקרדיט על המינוח העברי אני נותן ליוסי קרמר המכונה טד. שבאחד ממאמריו נתקלתי במינוח הזה).
כעת, נרכיב עדשת 50 מ"מ על מצלמת ניקון שהיא לא FF – נקבל זווית ראיה של 75 מ"מ. עדשה נורמאלית "הפכה" לעדשת טלה קצר.
בקאנון ישנם מקדמי קיטוע של 1.6 ו 1.3, אצל אולימפוס, פנסוניק ויצרנים אחרים זה 2 במצלמות הקומפקטיות החיישן הזערורי הוא בעל מקדמי קיטוע של 4,5,6…בקיצור בליל של חיישנים במימדים שונים ומשונים.
Crop Factor

עדשת 6.1-30.5 מ"מ במצלמה קומפקטית – זאת לא עדשת זום רחבה בטירוף!! מקדם הקיטוע הוא 4.6. היא אקוויוולנטית לעדשת 28-140 על מצלמת FF

 ולכן, בבואנו לבחור עדשה רחבת זווית, טלה-פוטו או כל עדשה אחרת, עלינו לדעת מראש את מקדם הקיטוע של חיישן המצלמה שלנו. כך נוכל להיות בטוחים שאורך המוקד אותו אנו בוחרים מתאים לצרכינו הצילומיים.
Crop Factor

מקדמי קיטוע נפוצים

בהצלחה!
אלון קירה

© כל הזכויות על הטקסט ועל התמונות שמורות לאלון קירה

** מאמר זה הוא חלק מהנושאים הנלמדים בקורס יסודות הצילום/קורס צילום למתחילים באלון קירה בית ספר לצילום.

 

** קראו עוד בסידרות מאמרים מפורטות:
יסודות הצילום ומושגי יסוד   קומפוזיציה   טכניקות צילום   צילום מאקרו   צילום ציפורים   צילום אינפרה אדום   מדריכי עיבודי תמונות   ביקורת ציוד