Leica Digilux 2 נוסטלגיה דיגיטאלית

בחיפושיי הבלתי פוסקים אחר הקומפקטית ה"אולטימטיבית", רכשתי אי שם בשנת 2006 לייקה דיגילוקס 2, יד שנייה במצב מצוין.

די מהר היא הפכה להיות המצלמה שנמצאת תמיד בתיק. כלי נוח ויעיל לצילומי משפחה, טיולים בארץ, נסיעות לחו"ל וצילומי רחוב. כן, כל זה אי שם ב 2006,2007 …

שלא תבינו אותי לא נכון, לייקה דיגילוקס 2 היא מצלמה שלא עוברת היום את סף הכניסה של הנחותות במצלמות המודרניות – עבור מצלמה קומפקטית, היא מגושמת וכבדה, בטח לא מצלמת כיס. העינית דיגיטאלית ובינונית, מהירות המיקוד איטית להחריד, כל רמת רגישות מעל ISO 100 לא שמישה בעליל, קובץ בן 5 מגה פיקסל בלבד.

בקיצור, קורבן נוסף למרוץ הטכנולוגי… ואולי לא ממש…

ניו יורק, ינואר 2007

טוב, ובכל זאת יש לה גם כמה נקודות זכות. ראשית, לדיגילוקס 2 מראה רטרו מרשים שמזוהה מיידית עם הלוק של לייקה, הגוף חזק ובנוי כמו טנק, למצלמה שליטה ידנית מלאה ושינויי צמצם ומהירות תריס נעשים בגלגלות חיצוניות בגוף המצלמה ובבסיס העדשה. אך גולת הכותרת, לדעתי, היא עדשת הסומיקרון האימתנית שמחוברת אליה. לעדשה אורך מוקד אקוויוולנטי של 28-90 מ"מ וצמצם מרבי 2-2.4. מבחינתי, רק בשביל העדשה הזאת שווה היה לקנות אותה!

ניו יורק, ינואר 2007. צולם בשחור לבן מוגדר במצלמה

ברור שכיום, במבט לאחור, כל היתרונות הללו מתגמדים כשבוחנים את מיטב התוצרת העכשיוות. ליין שלם של מצלמות ללא מראה שהתחיל עם פנסוניק ואולימפוס, וממשיך עם פוג'י וסוני. היצע ענק של מצלמות קומפקטיות בעלות עדשות זריזות החל מהפוג'י X100 ועד לסוני RX1 שלא לדבר על קומפקטיות זעירות כמו ה X10 וה RX100 שמשאירות לדיגילוקס 2 אבק דרכים סמיך על העינית ועל העדשה גם יחד.

חניון לילה אריזונה, ינואר 2007

הדיגילוקס 2 הייתה המצלמה שאיתי במשך כמה שנים טובות – נצח במונחי מצלמות דיגיטאליות. המצלמה שהוכרזה ב 2003 שרתה אותי במסירות יום יומית כמעט, עד לשנת 2009. אז היא הוחלפה בקאנון G10 ולפני כשנה לערך נכנסה הפוג'י X100 לתיק באופן קבוע. נו, מצלמות באות והולכות. אבל וזה אבל גדול, לדיגילוקס 2, תמיד נשארה פינה חמה בלב. המצלמה שמונחת בדרך קבע על מדף "מצלמות התהילה" בכניסה למשרדי, מורדת ממנו מידי כמה שבועות, מה שגורם לנקודה האדומה לקרוץ בעליזות.

חן  ודיגילוקס 2

לדיגילוקס 2 יש קסם. נקודה. עצם האחיזה והשימוש בה גורמים למפלס היצירתיות וההנאה לעלות. אבל יותר מזה, בעולם שנשלט על ידי מציצי פיקסלים ומכורים לטווח דינאמי, יש משהו גולמי ומחוספס בקובץ של הדיגילוקס 2. למשהו הזה אני קורא אופי. הוא לא פלסטי וסטרילי כמו הפלט אליו התרגלנו בשנים האחרונות, אך יש בו צלילות וחיות מיוחדים במינם. מזכיר מאוד מראה של צילום פילם שנסרק באיכות גבוהה.

סנטראל פארק, ניו-יורק, ינואר 2007

הגירעון העדין (כן, גם ברגישת 100 יש רעש קל שנראה במקומות האפלים בתמונה), הצבעים העשירים, גווני העור המדויקים, כל אלו באים לידי ביטוי בקובץ הבסיסי אותו מפיקה המצלמה. אחד הדברים האהובים עלי בצילום עם הדיגילוקס 2, היא העובדה שקבצי ה JPEG שלה כל כך "מבושלים" עד שאין כמעט צורך לטפל בהם בתוכנת עריכה אחרי הצילום. לצלם ב RAW זאת חוויה מפוקפקת למדי במצלמה הזאת – זמן הכתיבה של הקובץ ע"ג הכרטיס פשוט לא נגמר…

איריס, לאס וגאס, ינואר 2007

צבעים של חורף, פברואר 2007

בנוסף, מאופיינות התמונות מהדיגילוקס 2 באיכויותיה הגבוהות של העדשה. החדות וריבוי הפרטים גם בצמצם פתוח לרווחה, הם משהו שלא ניתן להתעלם ממנו. בתנאי תאורה טובים לא נתקלתי במצלמה קומפקטית חדה ממנה!

אורי, אוקטובר 2007

אחד הדברים המהנים בדיגילוקס 2, היא היכולת להפיק קבצי שחור לבן עשירים ומפורטים ישירות מהמצלמה. לייקה עשו כאן עבודה יוצאת מן הכלל. כיוון המצלמה לצילום בשחור לבן יפיק תמונה שכל מה שנותר לעשות בה הוא להדפיס ולתלות.

עדי, נובמבר 2006 צילום בשחור לבן ישירות מהמצלמה

כנסיית הקבר, העיר העתיקה בירושלים, אוקטובר 2007 צילום בשחור לבן ישירות מהמצלמה

לדיגילוקס 2 צליל צילום חרישי במיוחד, כפי שיש לרבות מהמצלמות הקומפקטיות. תכונה זו הופכת אותה למצלמה אידיאלית לצילומי רחוב. עבודה במצב של פוקוס ידני עוקפת את בעיית הפוקוס האוטומטי המתסכל, כך שניתן לצלם בה ממרחק אפס בקלות מבלי לעורר את תשומת ליבו של המצולם.

מדרחוב נחלת בנימין ת"א, אוקטובר 2007

העיר העתיקה בירושלים, אוקטובר 2007

בסופו של דבר, זהו לא שיר הלל למצלמה שכמעט אבד עליה הקלח. אין לי ספק, שכיום, תמצאו טובות ממנה בכל פרמטר וזולות ממנה, גם כעת, כשמחירה כמשומשת עומד על 500$ בערך.

אך שליפתה מהמדף מפעם לפעם מצליחה להעלות בי חיוך ילדותי ולהגביר את חדוות הצילום. בדיוק כפי שפוגשים אחרי עשרים שנה, את החבר הטוב ביותר מבית הספר היסודי בפגישת מחזור. נכון, הוא השמין בטירוף וגם הקריח לחלוטין, אבל ברגע שמזכירים את שמה של המורה חיה, מתפוגגים עשרים שנה כלא היו והחדר מתמלא בצחוקם המתגלגל של ילדים…

העיר העתיקה בירושלים, אוקטובר 2007

ישראל פיכמן, ת"א, פברואר 2007

ת"א, פברואר 2007 

ניו יורק, ינואר 2007 

סדונה, אריזונה ינואר 2007 

איריס, לאס וגאס, ינואר 2007

עדי, ספטמבר 2012

פורטרט עצמי, ספטמבר 2012

השורה תחתונה – יש מצלמות שלא מתות! הלייקה דיגילוקס 2 היא בדיוק אחת מהן, עבורי. ועכשיו, כל מה שנותר, הוא לבקש מלייקה בדיוק את אותו הדבר, אך הפעם ב FF… אני הראשון בתור!

בהצלחה!
אלון קירה