מאמר צילום מאקרו, עדשה הפוכה, חלק 4
להביא אותה בהפוכה…סודות העדשה ההפוכה
במאמרים הקודמים סקרתי דרכים שונות לצילומי מאקרו/תקריב, החל מעדשות מאקרו ייעודיות ועד לאביזרים אופטיים שונים שמאפשרים להשיג הגדלות משמעותיות בין אם הם משודכים לעדשות מאקרו ייעודיות ובין אם הם מצורפים לעדשות לשימוש כללי.
הפעם אתאר דרך נוספת, מעניינת ואקזוטית במיוחד להשגת הגדלות מרשימות והיא על ידי צילום בעדשה הפוכה.
עדשה הפוכה לצילום מאקרו
ובכן, הטכניקה, כשמה כן היא, מבוססת על צילום בעזרת עדשת DSLR המורכבת במהופך על עדשה כלשהיא. נשמע מעורפל משהו? טוב, בואו נעשה קצת סדר.
ראשית, עלינו להצטייד במצלמה שלעדשתה יש הברגה המאפשרת הברגת מסננים/פילטרים.
כדאי לציין שכמעט לכל העדשות המיועדות למצלמות DSLR יש אפשרות הברגה שכזאת.
יותר מכך, גם לרוב המצלמות הקומפקטיות (אלו שאינן מצלמות DSLR), יש אפשרות להברגת מסננים.
בדרך כלל על ידי הרכבת מתאם מיוחד על העדשה המובנית של המצלמה. מתאמים אלו ייחודיים לכל מצלמה ומצלמה ומחירם, ברוב המקרים, זול למדי.
באיזו עדשה יש להצטייד?
כעת, עלינו להצטייד בעדשה המיועדת למצלמת רפלקס בעלת אורך מוקד נורמאלי. אורך מוקד נורמאלי הוא אורך מוקד בטווח של 50 מ"מ (גם עדשות באורכי מוקד שבין 35 מ"מ ל 50 מ"מ יתאימו למשימה). היא תהיה העדשה ההפוכה שלנו. אותה נרכיב במהופך על העדשה שמורכבת על המצלמה, שלצורך העניין נכנה אותה העדשה המובילה.
ושוב, נחדד את המושגים: על המצלמה מורכבת עדשה כלשהיא – היא העדשה המובילה. עליה נרכיב במהופך עדשת רפלקס באורך מוקד נורמאלי – היא העדשה ההפוכה.
טבעת היפוך
חיבור כזה, במהופך מתאפשר על ידי טבעת מתכת פשוטה בעלת הברגה זכרית משני צדדיה. היא נקראת: טבעת זכר-זכר או טבעת היפוך.
למען האמת, לא קל להשיג טבעת כזאת בחנויות הצילום בארץ. אולם בחנויות בינ"ל המוכרות גם דרך רשת האינטרנט, ניתן להשיג אותן בקלות יחסית. מחירן – דולרים בודדים בלבד.
באנגלית הן נקראות: Male to male macro coupler.
קוטר הברגה
עתה, משהבנו מה הם המצרכים, בואו נבין כיצד מערבבים אותם יחד. ראשית, עלינו לוודא כי טבעת ההיפוך היא בעלת קטרים המתאימים לשתי העדשות שברשותנו.
חשוב מאוד שלפני שמזמינים טבעת כזאת לברר מה הם קטרי ההברגה של העדשה ההפוכה ושל העדשה המובילה – ערך זה (במילימטרים) מצוין על העדשות.
כעת, נבריג את טבעת ההיפוך על העדשה המובילה ולאחר מכן נבריג את העדשה ההפוכה על אותה הטבעת – כך שהעדשות ייצמדו ביניהן חזית אל חזית.
זוהי רוב התורה על רגל אחת. עכשיו אנחנו מצוידים במכשיר מאקרו רב עוצמה וכל שנותר לנו הוא להתאמן בפרקטיקה הצילומית עם המכשיר המאיים הזה.
אולם לפני שאכנס לפרקטיקה, עוד מספר הבהרות:
שלא תחשבו שאני שולח אתכם להוציא כספים מיותרים לרכישת ציוד יקר למטרה מאוד נקודתית.
ההיפך הוא הנכון! שימו לב שמאחר ואנחנו מרכיבים את העדשה ההפוכה במהופך כמובן, היא בעצם מתנהגת כמו פילטר/מסנן!
כלומר, אנחנו צריכים אותה רק לצורך השגת ההגדלה.
היא לא חייבת להיות עדשה מאותו הסוג של המצלמה שלנו, היא לא חייבת להיות עדשה בעלת מיקוד אוטומטי או אלקטרוניקה מכל סוג שהוא, ובעצם, אני חותר לכך שהיא יכולה להיות עדשה ישנה, מימי מצלמות הפילם הישנות וכאלה ניתן למצוא בבוידעם או במחירים מגוחכים בחנויות צילום יד שנייה! עדשת 50 מ"מ בעלת צמצם 1.8 או 1.4 ידנית וישנה אפשר להשיג במחירים של מאה-מאתיים ש"ח.
זוהי הקומבינציה הזולה ביותר להשגת מאקרו!
צריך לזכור שיש חשיבות רבה למפתח צמצם גדול, ככל שניתן, בעדשה הפוכה. ראשית, נוכל לקבל יותר אור. שנית, נוכל להימנע משוליים כהים מסביב לפריים. שוליים שנובעים ממפתח העדשה ההפוכה.
כעת, בואו נבהיר מהו יחס ההגדלה המתקבל מסידור זה.
זוכרים כי יחס ההגדלה המקסימאלי ברוב עדשות המאקרו הוא יחס של 1:1 – כפי שמכונה LIFE SIZE.
כאן מתקבל יחס אחר והוא מחושב בקירוב בדרך הבאה: אורך המוקד של העדשה המובילה חלקי אורך המוקד של העדשה הפוכה + 1.
דוגמא: אם נהפוך עדשת 50 מ"מ על עדשת 100 מ"מ נקבל יחס הגדלה של 3:1!!
3= 1 + 100/50. זוהי הגדלה עצומה לכל הדעות.
אורכי המוקד האידיאליים בעדשה המובילה הם בין 50 מ"מ ל 150 מ"מ. כלומר אנחנו מדברים על יחסי הגדלה של כפול 2 עד 4 מגודל אמיתי – 1:1.
מרחק העבודה
אז אם כל כך טוב, מדוע אין השיטה כל כך נפוצה? טוב, הפרקטיקה קשה עד סיזיפית למדי.
ראשית, מרחק העבודה ממנו מתקבל המיקוד בשיטה זו הוא זעום ביותר. מספר סנטימטרים בודדים בלבד!!
מאחר והמרחק כל כך קטן, כמות האור החוזר מהאובייקט היא קטנה, דבר שיקשה מאוד על צילום במיקוד אוטומטי.
אני ממליץ לבצע מיקוד ידני על ידי התקרבות והתרחקות מהאובייקט באופן עדין ביותר עד להשגת המיקוד הנדרש. לא קל!!
אבל בעזרת אימון מתאים זה אפשרי גם אפשרי. לפני ביצוע המיקוד, לא לשכוח לכוון את המיקוד בעדשה ההפוכה לאינסוף.
כידוע, עומק השדה בצילומי מאקרו קטן ביותר. בשיטה זו הוא הופך לזעום עוד יותר. מה שיחייב אותנו לסגור צמצם (בעדשה המובילה).
איך בכל זאת נתגבר על מרחק העבודה?
סגירת הצמצם לשם השגת עומק שדה רב, תקטין עוד יותר את כמות האור, מה שיחייב מהירויות תריס איטיות.
שימוש בחצובה יעזור בהחלט, או צילום בימים שטופי שמש. לא קל להיעזר במבזק בשיטה זו, מכיוון שהאובייקט מוסתר על ידי העדשה – זוכרים, מרחק המיקוד הוא סנטימטרי!
מבזק מובנה או מבזק חיצוני עליון המורכב על גוף המצלמה יהיו פשוט לא יעילים.
העדשה תטיל את צילה על האובייקט בעת ההבזקה ונקבל תמונה חשוכה מאוד.
הדרך הטובה ביותר היא לעבוד עם מבזק חיצוני מחובר בכבל TTL או מונחה אינפרה אדום/רדיו שמבזיק מהצד ולא מלמעלה.
מבזקי מאקרו ייעודיים המחוברים לקצה העצמית בהברגה, לא תמיד יהיו יעילים, מפני שקשה לחבר אותם ביציבות לעדשה ההפוכה.
בכדי להשיג תוצאות ראויות, מומלץ להשתמש בעדשה הפוכה בעלת מפתח צמצם גדול ככל שניתן, עדיף 1.4 – יד שנייה או ישנה, זוכרים? אל תקרעו את הכיס. אה… וכן, המון המון תרגול!
ועוד הבהרה לסיום,
אני נוהג לעבוד בשיטה הזאת בעיקר עם מצלמות קומפקטיות עליהן מורכבת עדשת DSLR הפוכה.
הסיבות: עומקי השדה הגדולים יותר שנגזרים מהחיישן הזעיר של המצלמות הקומפקטיות והקלות בהשגת מיקוד דרך המסך האחורי של המצלמה. מסך מפרקי הוא עוד יתרון.
אך הטכניקה הזאת אפשרית גם עם מצלמות רפלקס כמובן.
בהצלחה!
אלון קירה
© כל הזכויות על הטקסט ועל התמונות שמורות לאלון קירה
** מאמר זה הוא חלק מהנושאים הנלמדים בקורס צילום מאקרו באלון קירה בית ספר לצילום.
** קראו עוד בסידרות מאמרים מפורטות:
יסודות הצילום ומושגי יסוד / קומפוזיציה / טכניקות צילום / צילום מאקרו / צילום ציפורים / צילום אינפרה אדום / מדריכי עיבודי תמונות / ביקורת ציוד