תפריט

מאמר צילום קומפוזיציה – חיתוך בצילום

מאמר צילום קומפוזיציה – חיתוך בצילום

האם השלם עולה על סך חלקיו? או אולי, לעתים, לחלקיו של השלם ערך רב יותר בפני עצמם?
בשאלות אלו נדון הפעם, בהקשר הצילומי של השלם וחלקיו, או במילים אחרות, ביחסים שבין התמונה השלמה לבין חיתוך ממנה. מה "עובד" טוב יותר? מתי כדאי לחתוך? מה לא כדאי לחתוך?
וכיצד לתכנן את חיתוך התמונה?

חוקי קומפוזיציה, חיתוכים בצילום

פרק היד החתוך בחלקה העליון של התמונה, מפריע? או לא מפריע? במקרה זה, לטעמי, ההפרעה היא שולית. הצופה יכול להשלים בעצמו את החסר. תנועת היד המעוגלת יוצרת קשת יפה והחיתוך נבלע בין גווני העור והרקע

אך נתחיל מהקל אל הכבד. צלם המצלם תמונה כלשהי רואה לנגד עיניו סצנה מסוימת. כעת, עליו לקבל החלטה מה לכלול בפריים שיצלם. זוהי החלטה די פשוטה במקרים מסוימים. למשל בעת צילום נוף, אפשר להחליט לכלול בתמונה אלמנטים מסוימים מהנוף הנשקף ועל אחרים לוותר. הנוף לא יברח לנו. נוכל לצלם את הנוף ממספר זוויות שונות ובכל צילום להתייחס לאזורים אחרים ממנו. גם בעת צילום סטודיו או צילום מבוים אחר, נוכל לשלוט על מיקום הנושא ולהחליט מה לכלול ומה להשמיט. אולם קיימים מצבים בהם אין לנו הזדמנות שנייה. בדרך כלל בצילומי חטף ברחוב, צילומי ספורט ואפילו באירועים. אם צלם החתונה יצלם את רגע שבירת הכוס ויבנה קומפוזיציה שבה הכוס איננה כלולה בפריים, לא תהיה לו הזדמנות שנייה. צלם ספורט שיצלם את בעיטת העונשין המכרעת ויחתוך במתכוון או שלא במתכוון את חלקו של השער אליו חדר הכדור, לא יצליח להכניס תמונה לעיתון.

חוקי קומפוזיציה, חיתוך בצילום

היד, היד…זה מה שקורה שמצלמים מגובה הדשא ומתרכזים אך ורק בכדור

על כן, בשלב ראשון צריך להבין איזו סיטואציה אנחנו מצלמים ועל פיה לקבוע את זווית הצילום של התמונה. כלומר, על פי הסיטואציה הצילומית שלפנינו עלינו להחליט על אורך המוקד (זווית הראיה של העדשה) הרצוי. ברוב המקרים בהם הצילום חייב להיעשות במהירות ולא ברור אם תהיה הזדמנות נוספת, אני בוחר לצלם בזווית מעט יותר רחבה. זאת על מנת שלא ייווצר מצב שפספסתי משהו חשוב שלא יחזור שוב. אם ארצה לצמצם את הפריים, תמיד אפשר לבצע חיתוך של התמונה בעריכה שלאחר הצילום במחשב ולסדר את הקומפוזיציה.

חוקי קומפוזיציה, חיתוך בצילום

שוק ארבעת המינים, בני-ברק אוק' 2008. הגברים בוחנים אתרוגים לחג. החיתוך האגרסיבי בקו המתח של השלושה ממקד את הצופה בעיניהם הבוחנות ובאתרוגים שעל הפרק. הכללת המצח או תמונה פתוחה יותר, בה היו נכללות גם המגבעות שלהם, הייתה מרחיקה את הצופה מההתבוננות האינטימית במלאכת הבדיקה

כך גם בצילום אנשים או פורטרטים. אם מדובר בצילום מבוים, אפשר להחליט במעמד הצילום מה לכלול בתמונה ומה לגרוע. אפשר לתכנן מראש מה תהיה זווית הצילום, אורך המוקד, מה יהיה ברקע, היכן ימוקם הנושא וכו'. צילומי אנשים במסגרת צילומי רחוב, כדאי לצלם בזווית מעט רחבות יותר ולא לחתוך חלקים מהדמות – אני בדרך כלל מוסיף 10%-15% "אוויר" יותר לקומפוזיציה הראשונית אותה אני רואה לנגד עיני.

פספוס! לקצץ לנושא המרכזי של התמונה את קצה הרגל, ללא כל סיבה נראית לעין, זה כואב...מעט יותר תשומת לב בעת הצילום הייתה פותרת את הבעיה

פספוס! לקצץ לנושא המרכזי של התמונה את קצה הרגל, ללא כל סיבה נראית לעין, זה כואב…מעט יותר תשומת לב בעת הצילום הייתה פותרת את הבעיה

ככלל, בצילומי פורטרט, לא רצוי לחתוך למצולם שלנו את הסנטר. חיתוך הסנטר יוצר בדרך כלל הרגשת לחץ ומחנק ונותן תחושה לא נוחה למתבונן. מצד שני, חיתוך קצה הראש או המצח מעל קו הגבות, הוא חיתוך הרבה יותר סלחני. כאשר אנחנו משוחחים עם אדם או מביטים ממרחק קצר בדמות, אנחנו מרוכזים בעיניים ובשפת הגוף הנשקפת מתווי הפנים. מה שקורה מעל קו הגבות או מעל המצח הרבה פחות מעניין. ולמרות כל האמור, אם לנושא שלנו יש על הראש סממן המעיד על מוצאו/דתו/אופיו כגון כיפה או כתר נוצות אינדיאני…נרצה לכלול סממנים אלו על מנת להעשיר את הפורטרט ונעדיף שלא להשמיט אותם מהתמונה.

כך גם לגבי חיתוך איברים אחרים (אני מודה שזה נשמע כמו קטע ממאמר פתולוגיה…),
חיתוך קצות הרגלים בצילומי גוף שלם או חיתוך כפות הידיים בפורטרט של חצי הגוף העליון הם בעיתיים בעיני.
אבל אם כבר לחתוך אז לחתוך!!

אם כבר לחתוך, אז לחתוך! ברוב המקרים קיצוץ הסנטר לא מחמיא לפורטרט. במקרה זה קיים חיתוך אגרסיבי של המצח, הלחי והסנטר. כל אלה ממש ממסגרים את תווי הפנים בפריים ויוצרים קלוז-אפ אינטימי ביותר

אם כבר לחתוך, אז לחתוך! ברוב המקרים קיצוץ הסנטר לא מחמיא לפורטרט. במקרה זה קיים חיתוך אגרסיבי של המצח, הלחי והסנטר. כל אלה ממש ממסגרים את תווי הפנים בפריים ויוצרים קלוז-אפ אינטימי ביותר

לעתים, חיתוך אגרסיבי עדיף על הפריים הפתוח יותר. אברי גוף מסוימים, בעיקר הידיים, יודעים לספר סיפור חיים שלם בעצמם. ישנם מקרים בהם ההתמקדות על ידי המצולם עשויה לתת לתמונה ערך רב יותר מאשר צילום האדם כולו. ידיים מצולקות, מחוספסות, יגעות, יכולות להעביר את המסר לא פחות טוב מאשר הפנים. כך גם אצל בעלי מלאכה ואומנים העושים את מלאכתם בידיהם. כמו כן, יד רכה של תינוק עשויה להעביר את המסר של רוך וינקות לא פחות טוב מפניו העגולים והרכים.

גם במקרים אלו עלינו כצלמים לזהות את הפוטנציאל הגלום בדמות על כל חלקיה ולקבל את ההחלטה מה לכלול ומה לחתוך.

חוקי קומפוזיציה, חיתוך בצילום

בתמונה זאת ההתמקדות על ידיו של האמן מעידה הרבה יותר על תחום עיסוקו ואמנותו. הכללת הגוף כולו הייתה פוגמת ברצון להתמקד במלאכתו

ולסיכום, לחיתוך משמעות רבה בהבאת הנושא אל המתבונן. חיתוך רע עלול להניב תמונה בה חסרים פרטים חיוניים או תמונה שלא נעים לצפות בה. ומהצד השני, חיתוך נכון עשוי להקפיץ את התמונה כמה רמות מעלה. לנו הזכות לבחור! ועל מנת שהבחירות יתאימו לסגנון הצילומי שלנו, עלינו להבין את המצב הצילומי שבו אנו נמצאים ולהחליט על מה להתמקד. אם נבחר, במצבים מסוימים, לכלול יותר מדי,

עדיין יש אפשרות לתקן בעריכה. ולכן יש להיזהר עם החיתוכים במעמד הצילום עצמו.

בהצלחה!
אלון קירה



© כל הזכויות על הטקסט ועל התמונות שמורות לאלון קירה

** מאמר זה הוא חלק מהנושאים הנלמדים בקורס יסודות הצילום/קורס צילום למתחילים באלון קירה בית ספר לצילום.

 

** קראו עוד בסידרות מאמרים מפורטות:
יסודות הצילום ומושגי יסוד   קומפוזיציה   טכניקות צילום   צילום מאקרו   צילום ציפורים   צילום אינפרה אדום   מדריכי עיבודי תמונות   ביקורת ציוד